אחלה נקודה הבאת. שאפו.
אגב, למה אין פוסטים חדשים? הינך נקרא לדגל, ולכתוב עוד פוסטים מאירי עיניים (כמו שאתה יודע לכתוב ואני נהנה מהתגובות שלך בבלוג שלי).

אף פעם לא עשיתי קופי-פייסט לטוקבקים, אז הנה פעם ראשונה
אכן כך, כזה הוא ה”משחק הדמוקרטי”.
ממש כמו בכלכלה, העניין היחיד הוא מקסום של ההון, ויהיה זה הון פוליטי או הון אחר… כל שאר הדברים יכולים להיות טובים, רעים, דמוקרטים, פשיסטים, כל דבר, כל עוד הם יעזרו למקסם - אחלה.
משאל עם - מעולה!!! שיא הדמוקרטיה! (כשהוא עוזר למקסם הון פוליטי) משאל עם - נורא ואיום!! סוף לדמוקרטיה!! (כשהוא מאיים על מקסום ההון)

סליחה אם זה נשמע מתנשא, אבל באמת מיותר להתעסק עם מי שמתנופף לפי הלך הרוח הזה. הרי אותם אנשים היו מוכנים גם לוותר על הדמוקרטיה היצוגית בכבודה ובעצמה לטובת דיקטטורה אם הם היו מאמינים שזה יעזור להם לממש את האינטרסים שלהם.

כל מה שנותר לנו הוא לדאוג להקמת תשתית בדיוק כזאת - שלא ישתלם לוותר עליה ולהוריד מהכח שלה. והכח של דמוקרטיה ישירה הוא בביזוריות שלה.

יפה כתבת, ועוד - הנחת היסוד, שמשאל העם הוא “דמוקרטי” והיעדרו אינו, מתעלמת מכמה פקטורים חשובים. כשהפקטורים האלה נכנסים, אני כבר בכלל לא בטוח עד כמה משאל עם הוא דמוקרטי יותר מהיעדרו. אין בספר החוקים הישראלי מושג כזה, משאל עם. לו היה רוב למושג כזה עד כה, אני מניח שהוא היה נכנס לספר החוקים. הפורמולה של דמוקרטיה ישירה טומנת בחובה את הסכנה האינהרנטית להפוך לעריצות רוב, וגם את זה יש לזכור. בכלל, כתבתי פעם למה משאל עם אינו בהכרח אקט דמוקרטי