שלישי 1 דצמ'
2009
תבנית נוף מולדתו
מאת גורו יאיא, תחת הנושאים כללי
תגובה לחץ
חץ מופתע מן התגובה החזקה של אנשי מרחביה להקמת בית כנסת בישובם. כשאתה חושב כתושב עיר, זה באמת מפתיע. בסה”כ, העיר נתפסת בעיניך כמקום לגור בו. אולי אתה בוחר בעיר מסויימת בשל נטיה מסויימת שלה (נניח בני ברק בגלל היכולת הטובה יותר לקיים חיים דתיים), אבל בסה”כ מקום המגורים שלך אינו הזהות שלך. כתושב עיר, אתה עשוי להיות מודאג מבית כנסת מתחת לחלון ביתך, אבל לא מוטרד באופן כללי מבתי כנסת בעיר שלך. זה לא עובד ככה בישובים קטנים.
ישובים קטנים, וקיבוצים במיוחד, נבנו כדי ליצור קהילה. הם מקבלים אנשים על בסיס אותה שייכות. חלק מן הזהות של קיבוץ מרחביה, היא החילוניות. הקמת בית כנסת בישוב תפגע באותה אווירה חילונית. אם אינך מבין את זה, תאר לך שאנשים נוסעים בטרקטורון ביום כיפור. אם יש בית כנסת בישוב, יש מקום שאי אפשר להגיע אליו בטרקטורון ביום כיפור. יש איזור מסויים שאי אפשר לעשות על האש בתשעה באב. כאשר אתה חי בעיר, אתה משלים עם הדברים האלה, כי אתה מבין שיש להתחשב בכל מיני אנשים. ישובים כמו מרחביה, נועדו לאנשים הרוצים לממש חיים חילוניים עד הסוף, כחלק מקהילה חילונית. מי שאינו מעוניין בכך - אולי מרחביה לא בשבילו.
1 בדצמבר, 2009 בשעה 21:02 לערוך
יאיר ידידי,
אם תסתכל בכתבה עצמה (ואני הזכרתי זאת גם בפוסט), איש לא ביקש להקים את בית הכנסת בתוך תוכו של הקיבוץ עצמו אלא בשכונת ההרחבה של הקיבוץ.
קח בחשבון את הפרמטר הבא (שאותו לא הזכרתי בפוסט שלי אבל הוא מופיע במאמר ב-YNET): כ-100 אנשים חתמו על עצומה שבו הם מבקשים להקים בית כנסה. זה לא איזו פנטזיה של מישהו אחד שהתקרב לדת והחליט שחייבים בית כנסת, אלא מספר רב של אנשים שחתמו.
הקיבוץ עצמו לא מושפע מהמהלך כהוא זה. זה לא מסגד ששולפים רמקולים ויש איזה מואזין שצועק 5 פעמים ביום עם ווליום שיכול להביס את האומן-17, זה כולה בית כנסת שנמצא בשכונה אחרת עם מס’ אנשים מצומצם ואנשים מבקשים התחשבות.
ותוסיף כאן אולי איזה plugin ל-Subscribe או משהו? ככה יהיה אפשר להגיב לך אם תגיב
1 בדצמבר, 2009 בשעה 23:01 לערוך
סבבה. בוא באותה הזדמנות נקים חנות אחת לממכר בשר באמירים. ובואתה הזדמנות חווה אחת לגידול חזירים בקרני שומרון. נכון - זה רק דבר קטן, שלא תופס את שטח כל הישוב. אבל הוא משנה את התודעה. מאותו הרגע שתקום חנות לממכר בשר באמירים, זה כבר לא יהיה ישוב צמחוני, שחבריו מתאגדים תחת הדגל הצמחוני.
ההרחבה היא עדיין חלק מהישוב. זו הסיבה שהם יידעו מראש את המתיישבים בהרחבה, שמדובר בישוב חילוני. זה חלק מאופי הישוב. נוכחות של תושבים חדשים, שהסכימו לאורח החיים החילוני כחלק מעיסקת החבילה של המגורים בישוב, צריכים לקבל אותה עם מלוא המשמעות שלה.
זה לא תמיד פשוט לראות עד כמה בית כנסת יכול לשנות את האופי של ישוב, בעיקר למי שחי בישוב שאינו קהילתי, כמו רוב הערים. אבל זה משנה. אולי במעט (זה באמת לא מסגד), אבל אדם שגר במרחביה, בחר בישוב כדי שלא יאלץ לוותר על המעט הזה.
1 בדצמבר, 2009 בשעה 23:02 לערוך
אגב, לצערי אני לא ממש מוצא זמן לטפל בבלוג הזה. לכן, בשלב זה הרשמה לתגובות אינה פתוחה.
5 בדצמבר, 2009 בשעה 21:58 לערוך
יאיא, עדיין. 100 אנשים חותמים עצומה, ולא מדובר פה בשינוי כה מהותי. קיבוץ רחביה לא יהפך פתאום לקיבוץ שומר כשרות. היכן ההתחשבות באותם 100 איש?
ואגב, התקנת ה-Plugin לא דורשת כל קונפיגורציה מחדש, יש אפילו תרגום עברית מובנה. תתקין ושכח.
6 בדצמבר, 2009 בשעה 2:28 לערוך
הנה לך בתמצית, מה שחסר בהבנה שלך. אין התחשבות. בהתיישבות עירונית, כזו שאין למקום עצמו אידיאולוגיה - צריך להתחשב. כאשר למקום יש אידיאולוגיה, התחשבות היא מישנית.
תראה, זו דוגמא לא מושלמת, אבל ישוב כמו מרחביה דומה למפלגה. נניח ולמפד”ל ייתפקדו כמות מכובדת של אנשים חילוניים, שיחשבו שהמפד”ל צריכה להתמקד רק בעשייה שלה בנושא השטחים, ולא לעסוק כלל בענייני דת. האם המפלגה צריכה לשנות את אופיה, כי עכשיו התפקדו אליה אנשים חדשים?
הדוגמא היא לא מושלמת, כי זה מה שלמעשה קורה לעיתים קרובות (יותר במפלגות הגדולות, שמטיבען גמישות יותר באידאולוגיות שלהן, אבל הרעיון ברור). אבל זה לא מה שנכון שיקרה. אנחנו מצפים ממי שמתפקד למפד”ל לבחור במפלגה כי הוא נאמן באופן כללי לאופיה, לא ככלי להגשמת מטרה ספציפית, תוך זניחת שאר העקרונות.
התישבות עירונית, או דמויית עירונית, לא באה עם סט רעיונות. באת לעיר מסויימת, ואתה מצפה שהיא תשרת אותך כמו כל תושב אחר בעיר. התיישבות בקיבוץ כמו מרחביה (וכאן מרחביה מאד שונה, לצורך העניין, מבית השיטה), דומה להתפקדות למפלגה, בהבדל אחד: כאן לא מדובר על עניין הצהרתי, או שנוגע להתנהגות של מישהו אחר. לחיים בישוב ללא בית כנסת, יש השלכות על חיי היום-יום. יש השלכות חינוכיות. יש השלכות תודעתיות (אפשר שההורים בישוב רוצים להרחיק את ילדיהם מפיתויי הדת, כשם שיש דתיים רבים הרוצים להרחיק את ילדיהם מפיתויי העולם החילוני).
אנשי מרחביה, בנו את מרחביה כמקום חילוני. בניגוד להרבה ישובים דומים, הם מגלים דבקות ראויה לעקרונותיהם המסויימים האלה. (את העקרונות הכלכליים של קיבוץ, ככל שידוע לי, נטשו מזמן). זה לא פשוט להבין את זה מנקודת מבט חיצונית. בסה”כ אני בחרתי ברעננה, לא בגלל עקרונות, אלא בגלל נוחות. אם יום אחד ייפתחו קיוסקים באחוזה במהלך השבת, אני אשמח (ושכן שלי לא, וזה לגיטימי). הבחירה במרחביה היא בחירה מסוג אחר.
22 בפברואר, 2010 בשעה 15:54 לערוך
שלום גורו,
השמוצניקים ידועים בעקשנותם ובראש הבטון שלהם, זה ידוע לכל מי שגדל בתנועה הקיבוצית, וזהו הסיפור כולו על רגל אחת. חבורת אנשים מקובעים שלא מסוגלים להקשיב למישהו אחר. על זו הייתה תהילתם ומכאן צמחה גם מפלתם. ד”א, בית כנסת בקיבוץ לא משנה את אופי הקיבוץ, ואת זה אני אומר מניסיון (אצלינו יש אחד כבר למעלה מ 45 שנה).
22 בפברואר, 2010 בשעה 23:11 לערוך
ר.
אני לא יודע עד כמה ההסתכלות שלך על מה שנקרא “משנה את אופי הקיבוץ” היא מדוייקת. בלי לדעת איפה אתה גר, אני יכול להגיד לך שהקיבוץ שלך השתנה. כל הקיבוצים השתנו. האם בית הכנסת חולל את השינוי? זה כבר עניין מורכב לענות עליו. ייתכן והוא לא זה שחולל את השנוי בפני עצמו, אבל הוא חלק מתהליך. עצם ההתעקשות בנושא בית הכנסת, יכלה הייתה לסמן משהו, שהיה מונע את המשכו.
בלי לדעת באיזה קיבוץ מדובר, אני מהמר שבבחירות האחרונות, היתה כמות יפה של מצביעי ליכוד בקיבוץ שלך. 20 שנה אחורה, התמונה הייתה שונה מאד. אני לא יודע מתי הוקם בית הכנסת בקיבוץ שלך, ואני בספק אם הוא היה הגורם. אבל הוא חלק מתהליך. מניעת הקמת בית כנסת, הייתה חושפת את התהליך, וייתכן שאפילו גורמת לנסיגה בו.
כמובן תשאל אותי: מה רע בזה שיש מצביעי ליכוד בקיבוץ? כי מי שהקים את הקיבוץ, רצה חברה הומוגנית. הייתה כוונה מאחורי הקטנוניות הזו: לייצר חברה עם ערכים אחידים. מי שאינו רוצה בערכים אלה, פשוט לא צריך להיות חלק מהחברה הזו.
העובדה שתתקשה להתווכח איתה, היא שאם אני רוצה לחיות היום בחברה חילונית הומוגנית, מרחביה היא מקום טוב יותר בשבילי מהקיבוץ שלך. גם חיילות בבקיני עושות בו חזירים על האש, ביום כיפור, שחל בשבת, החברה אינה הומוגנית לחלוטין.
23 בפברואר, 2010 בשעה 14:41 לערוך
שלום גורו,
בית הכנסת בקיבוץ הוקם למען הורי החברים הותיקים (מי שהצליח להחלץ מהתופת, כמובן), בערך בשנות ה-60, כפי שכתבתי.
השינוי בתנועה הקיבוצית התחיל בשלהי שנות ה-80, לדעתי, כשאת הקיבוץ הראשון שהנהיג שכר דיפרנציאלי (עין זיוון) זרקו מהתנועה באמצע שנות ה-90.
זאת אומרת, הקשר בין התופעות כלל לא מתקיים.
שוב פעם, אתה מתעלם מההבדלים בין קיבוצי השמוצניקים לקיבוצי התק”מ ויוצר מהם מקשה אחת.
הקיבוץ שאני גדלתי בו היה פלורליסטי וכל בני הכיתה שלי עלו לתורה בבר מצווה.שכנינו השמוצניקים לעומת זאת, היו עושים מסיבות בימי כיפור (לפני מלחמת יום הכיפורים) ואני זוכר שאבא שלי היה מזועזע מזה.
המעניין הוא , שכמות השמוצניקים שחזרו בתשובה היא די משמעותית.
לגבי אופי ההצבעה בבחירות- אתם הלכתם שמאלה, לא הקיבוצניקים הלכו ימינה. לאחר מלחמת ששת הימים שאג טבנקין (עין חרוד) באסיפות שיש למהר וליישב את יש”ע, ואני מעדיף לא לספר לך מה היו התגובות בקיבוצים למעשיו של ברוך גולדשטיין…