לא מדוייק. במקרה זה, אני אצטט את לשון החוק:
“יפרט את פעולותיו של גוף מבוקר אשר מילא אחר הוראות החוק, עמד בעקרונות החיסכון והיעילות הראויים, או שמר כראוי על טוהר המידות ועל ניהול תקין”.

כמו שאתה רואה נדרש פירוט של הפעולות, לא חקירתן. הוראות החוק הדנות בחקירה, כוללות רק איתור פגמים. במידה ונתגלו בתהליך חיפוש הפגמים גם דברים תקינים (די סביר. חשוב על כל ועדת חקירה ממלכתית, או אפילו חקירת קבו”ד, די נדיר שלא מצויינות “נקודות לשימור”), ראוי לציינן.

לא אמרתי שאני מתנגד ל”פרגון” לאנשי השירות הציבורי, רק אמרתי שאני מתנגד להטלת אחריות זו על מוסד מבקר המדינה.
אני מסכים לכך שפידבק חיובי דוחף אנשים לבצע את עבודתם כשורה, אך אני סבור שהטלת האחריות לאיתור ממצאים אלה על מוסד מבקר המדינה רק תבזבז את זמנו.
יחד עם זאת, אני לא חושב שיש לשבח ולהעלות על נס מנגנונים שפשוט מתפקדים, ועל כך מדבר כבל, על “ממצאים חיוביים” נטו. אני מאמין כי יש להוקיע כאלה שאינם מתפקדים. לשבח ארגון משום שהוא מבצע את המוטל עליו דומה למתן הטבה לעובד רק משום שטרח להגיע לעבודתו בזמן.