יפה כתבת, ועוד - הנחת היסוד, שמשאל העם הוא “דמוקרטי” והיעדרו אינו, מתעלמת מכמה פקטורים חשובים. כשהפקטורים האלה נכנסים, אני כבר בכלל לא בטוח עד כמה משאל עם הוא דמוקרטי יותר מהיעדרו. אין בספר החוקים הישראלי מושג כזה, משאל עם. לו היה רוב למושג כזה עד כה, אני מניח שהוא היה נכנס לספר החוקים. הפורמולה של דמוקרטיה ישירה טומנת בחובה את הסכנה האינהרנטית להפוך לעריצות רוב, וגם את זה יש לזכור. בכלל, כתבתי פעם למה משאל עם אינו בהכרח אקט דמוקרטי

הקראת פעם את השיר הזה בערב במה,
אני חושב שהוא מתוחכם, ציני ושנון.
מעלה רעיון פילוסופי מעניין אודות הרעיון של טוב ורע באופן כללי.

אחלה בלוג יש לך פה, ללא ספק אחד הבלוגים היותר יפים מאלא שנתקלתי בהם

חמלה מעוורת עיניים.

מרים את הכפפה – תגובה לגורו יאיא…

לעתים תכופות מדי נשמעת הטענה שלא ניתן לקיים שיח אמתי, דיון פורה ומפרה, באינטרנט. אופיו של הטוקבק הוא חד ממדיותו, קיצורו, נטייתו למבני אד-הומ…

[…] טוקבק לטוקבקיסט: גורו יאיא, בחור שאני מחבב בימים כתיקונם, שהנערה טובת ושובת הלב שעמה אני בדרך כלל זוכה לראותו היא רק אחת משלל תכונותיו החביבות עלי, כתב כמה דברים שאולי גרמו לי לרתיחה. כיוון שאני אינני טוקבקיסט, את הטוקבק שלי אני אכתוב כאן. […]

לא מדוייק. במקרה זה, אני אצטט את לשון החוק:
“יפרט את פעולותיו של גוף מבוקר אשר מילא אחר הוראות החוק, עמד בעקרונות החיסכון והיעילות הראויים, או שמר כראוי על טוהר המידות ועל ניהול תקין”.

כמו שאתה רואה נדרש פירוט של הפעולות, לא חקירתן. הוראות החוק הדנות בחקירה, כוללות רק איתור פגמים. במידה ונתגלו בתהליך חיפוש הפגמים גם דברים תקינים (די סביר. חשוב על כל ועדת חקירה ממלכתית, או אפילו חקירת קבו”ד, די נדיר שלא מצויינות “נקודות לשימור”), ראוי לציינן.

לא אמרתי שאני מתנגד ל”פרגון” לאנשי השירות הציבורי, רק אמרתי שאני מתנגד להטלת אחריות זו על מוסד מבקר המדינה.
אני מסכים לכך שפידבק חיובי דוחף אנשים לבצע את עבודתם כשורה, אך אני סבור שהטלת האחריות לאיתור ממצאים אלה על מוסד מבקר המדינה רק תבזבז את זמנו.
יחד עם זאת, אני לא חושב שיש לשבח ולהעלות על נס מנגנונים שפשוט מתפקדים, ועל כך מדבר כבל, על “ממצאים חיוביים” נטו. אני מאמין כי יש להוקיע כאלה שאינם מתפקדים. לשבח ארגון משום שהוא מבצע את המוטל עליו דומה למתן הטבה לעובד רק משום שטרח להגיע לעבודתו בזמן.