תגובה לחץ
חץ מופתע מן התגובה החזקה של אנשי מרחביה להקמת בית כנסת בישובם. כשאתה חושב כתושב עיר, זה באמת מפתיע. בסה”כ, העיר נתפסת בעיניך כמקום לגור בו. אולי אתה בוחר בעיר מסויימת בשל נטיה מסויימת שלה (נניח בני ברק בגלל היכולת הטובה יותר לקיים חיים דתיים), אבל בסה”כ מקום המגורים שלך אינו הזהות שלך. כתושב עיר, אתה עשוי להיות מודאג מבית כנסת מתחת לחלון ביתך, אבל לא מוטרד באופן כללי מבתי כנסת בעיר שלך. זה לא עובד ככה בישובים קטנים.
ישובים קטנים, וקיבוצים במיוחד, נבנו כדי ליצור קהילה. הם מקבלים אנשים על בסיס אותה שייכות. חלק מן הזהות של קיבוץ מרחביה, היא החילוניות. הקמת בית כנסת בישוב תפגע באותה אווירה חילונית. אם אינך מבין את זה, תאר לך שאנשים נוסעים בטרקטורון ביום כיפור. אם יש בית כנסת בישוב, יש מקום שאי אפשר להגיע אליו בטרקטורון ביום כיפור. יש איזור מסויים שאי אפשר לעשות על האש בתשעה באב. כאשר אתה חי בעיר, אתה משלים עם הדברים האלה, כי אתה מבין שיש להתחשב בכל מיני אנשים. ישובים כמו מרחביה, נועדו לאנשים הרוצים לממש חיים חילוניים עד הסוף, כחלק מקהילה חילונית. מי שאינו מעוניין בכך - אולי מרחביה לא בשבילו.

רועי צזנה פירסם לאחרונה מספר רשימות העוסקות בניסויים בבעלי חיים. רשימתו האחרונה מציינת מספר תועלות שצמחו מניסויים בבעלי חיים, ומחדדת את הטענה שבינתיים אין תחליף לניסויים בבעלי חיים במדע. אני אבקש להציב בפניו אתגר תיאורטי.
לצורך העניין, הניחו כי אני חוקר בתחום הפסיכולוגיה. אני מחזיק בהיפותיזה, שאחת מהניבויים שלה הוא, שילדים מוכים נוטים בבגרותם לנהוג בכביש בצורה פחות אחראית (למען הסר ספק, אין לי שום היפותיזה כזו, זה משחק מחשבה בלבד). כולנו מסכימים שמניעת תאונות דרכים היא מטרה ראויה. כדי להוכיח את התאוריה, אני מציע שניקח תאומים זהים, נפריד אותם בלידתם. נגדל אחד בסביבה אלימה, ואת השני אצל הורים רגילים, ונראה מי יצא איך. אני יכול להניח שניתן יהיה לנסח התנגדויות רבות לניסוי, אבל ההתנגדות העיקרית שניתן לנסח כאן היא שפשוט לא עושים את זה. אי אפשר להפוך ילד למושא להתעללות, גם אם תצמח מכך תועלת.
בלי קשר למדע, ישנם צעדים רבים שלא נעשה כדי להציל חיי אדם. אנחנו לא מכריחים אנשים לתרום דם, גם אם חסרות מנות בבנק הדם. אנחנו לא מחייבים אנשים לתרום את חלקי גופם להשתלות, או למחקר מדעי. אז מה עושים? מגלים תושיה. משתמשים בכלים סטטיסטיים במקום בתאומים זהים. במקום ניתוח מוח בגופות (שהיו בשפע לו היו מחייבים אנשים לתרום את גופם למדע), אנחנו חוקרים את המוח בדרכים לא פולשניות. ניתן לאמר שניסויים בבעלי חיים בעצמם, הם תחליף לניסויים אכזריים בבני אדם. במילים אחרות: כאשר החלטנו שישנה מיגבלה אתית, מצאנו פתרונות, או ויתרנו על הידע המדעי.
כאשר מצביעים על התועלות שצמחו מניסויים בבעלי חיים, אנחנו מניחים אוטומטית, שלולא היו מבצעים את הניסויים בבעלי החיים לא היינו משיגים את הידע המדעי. אבל זה כנראה לא נכון. אנחנו מצאנו דרכים לעקוף את הצורך בהכאת תאומים, כדי לצבור ידע מדעי על ילדים מוכים. סביר שהיינו מוצאים פתרונות גם מסביב לצורך בבעלי חיים, אילו היינו חייבים.
לכן אני אפנה את השאלה לרועי, ולמסכימים איתו: אם אתה חושב שצמצום הסבל של בעלי החיים הוא מטרה ראויה, האם איסור מוחלט על ניסויים בבעלי חיים לא יוביל, לדעתך, להרחבת הפיתרונות שאינם כוללים ניסויים בבעלי חיים? הרי ניסויים בבעלי חיים אינם המגבלה האתית היחידה הניצבת בפני מדענים.
לתשובתך אודה:
יאיא
מצרף גם את תגובתו של זהר כוכבי

תגובה לחיים נבון

בתחילה, התרעמותו של חיים על כך שארה”ב מציעה שתמורת הפסקת הבניה בשטחים נפתח במשא ומתן, נראית לי תמוהה. ייתכן שאדם שהיכו אותו, יכול לסלוח למי שהיכו אותו, אבל קצת קשה יותר לסלוח בזמן ההכאה עצמה. אבל מהר מאד, גילה חיים את ההסבר האמיתי להתרעמותו: איננו כובשים בשיטחי יהודה ושומרון, אלא מדינה בעלת זכות. כשמאלני ציוני טוב, מיהרתי לחפש את כלי הנשק שלי בטיעון נגדו, רק שבאופן מפתיע - החליט הוא עצמו לספק לי אותו:

אנחנו יושבים ביהודה ובשומרון לא כפי שישבו הצרפתים באלג’יריה, אלא כפי שהם יושבים עד היום באלזס. אלזס הוא חבל ארץ שבין גרמניה לצרפת. רוב תושביו דיברו בניבים גרמניים, אך הצרפתים מעולם לא ויתרו עליו. בסוף מלחמת העולם השנייה זכו הצרפתים באלזס באופן סופי. צרפת ניהלה באלזס מדיניות תקיפה של עידוד תרבות צרפת והאוכלוסייה הצרפתית, וכיום ברור לכול שאלזס שייך לצרפת.

ואכן, הדמיון בין אלזס ליהודה ושומרון רב - שניהם חבלי ארץ שנכבשו מידי אויב תוקפן, בשניהם ישבו אנשים שלא דיברו את השפה המקומית ובשני המיקרים, מיד לאחר הכיבוש, דאגו המדינות הכובשות להפוך את השטח ותושביו לחלק אינטגרלי מהמדינה הכובשת, כולל מתן אזרחות שווה.
מה לא?
נראה שבכל זאת יש הבדל לא משמעותי בין המקרים. אילו מדינת ישראל הייתה מחליטה לספח את השטח על תושביו, היה הרבה פחות מקום להתרעמות מצד הפלסטינים. אומנם הם היו הופכים למיעוט ערבי, אבל לכל הפחות היה מדובר במיעוט שיכול להצביע לכנסת, לבחור ולהיבחר ולא לחיות תחת משטר צבאי. כשמאלני אין לי שום בעיה עם הפיתרון הזה.
יש לי בעיה עם הפיתרון הזה כציוני: אם אני רוצה מדינה יהודית, שתוכל לשמש בית לאומי לעם היהודי, צריכים להיות בה בעיקר יהודים. תוספת של ערביי השטחים, לא תעשה טוב לחזון הזה. הדרך היחידה, בה השמאלני והציוני שבי יוכלו לחיות בשלום, היא מדינה פלסטינית ריבונית, באותו השטח שאתה כל כך משוכנע שיש לנו בעלות עליו.
הכיבוש ביהודה ושומרון מציג את הפרצוף של ישראל במלוא הכיעור: מצד אחד אנחנו לא רוצים את תושבי השטחים, מצד שני אנחנו רוצים את אדמתם. אבל אם זוהי אדמתם, מניין לנו הזכות עליה? ואם יש לישראל זכות עליה, האם היא טוענת שהיושבים שם הם יהודים? אם כן, מדוע היא אינה מאזרחת אותם? אם לא, מדוע היא טוענת לבעלות על האדמות האלה? אם מדובר בשטח שנכבש בשל צרכים אסטרטגיים, למה אנחנו בונים שם לדיור, ולא רק מניחים שם צבא? לעומת זאת, אם השטח נכבש במטרה לספחו למדינת ישראל, מדוע אנחנו לא עושים זאת? מהיכן שאבה ישראל, את הזכות לקחת אדמה מידי מי שאינם אזרחיה, אם לא מתוקף זה שמדובר בשטח כבוש? אבל אם מדובר בשטח כבוש, מדוע אנחנו בונים ישובים יהודיים?
גם לי וגם לחיים יש פתרון לאבסורד הזה: הוא מציע לבלוע את השטח לקירבנו, על פי המודל של אלזס בצרפת. על ההשלכות הוא ממעט לדבר. אני מציע שנוותר על השטח, ועל תושביו, בתהליך פרידה שיתחיל מסילוק ההתנחלויות. מה אתם מעדיפים?

כתב העת המקוון, זוטא, נותן הצצה קצרה - טוויטרית משהו, לעולם השירה. בגליון האחרון התפרסם בו גם שיר שלי. לקרוא, לטקבק, להתעניין או להתעלם - נתון לשיקולכם.

אני לא אגיב. אני לא אדון בנושא. אני אקשר. תעשו עם זה מה שבא לכם.
למי שתוהה בינו לבין עצמו מה הבעיה
ולמי שרוצה ניתוח מעמיק יותר

יום העצמאות הוא חג חביב עלי. נכון, אני לא אוכל בשר, מה שטיפה מעיב על החגיגות, אבל זיקוקים זה תמיד נחמד, המוני ישראל רוקדים הורה זה עוד יותר נחמד וגם המשפחה נפגשת. טוב שאני שמח, כי השנה מדינת ישראל החליטה להוסיף על כך איום מאסר.

אני לא אוכל לשמוח השנה.

צודק מי שמדבר על עתידה של מדינת ישראל וההתישבות הציונית. צודק גם זה שמדבר על חופש הביטוי, אבל אני, אגואיסט שכמוני, מעניין אותי רק דבר אחד: שלא יחרצו על פני חיוך כפוי. אני לא רוצה לשמוח תחת איום מאסר שלוש שנים. מכל הלב אני שמח שהמדינה שלי פה, ואני חי בה. האם גם השכן שלי חייב לשמוח? מה תהיה שווה השימחה של שנינו, אם היא תחת שוט?

למרות כל מה שכתבתי בפוסט הקודם רק עיוור יכול להגיד שהערבים לא שילמו מחיר על הקמת מדינת היהודים. אני לא רוצה לשכוח את העוול, גם כשאני חוגג. אחרת אני לא חוגג את הקמת מדינת ישראל. אני חוגג אירוע דמיוני, שלא עשה עוול לאף אחד, ורק טוב לכולם. מדינת ישראל היא צדק גדול ועוול גדול. זו המציאות. ישראל ביתנו לא יכולה להוציא אותה מחוץ לחוק.

לקריאה נוספת, על ההשוואה בין איסור הכחשת השואה והנכבה. אני חושש שדובי לא ציין הבדל מאד משמעותי: הכחשת השואה היא שקר. ציון הנכבה הוא, בגדול, אמת. אולי חד צדדית, אולי נוטה להגזמות במקומות מסויימים, אבל בכל זאת - אמת.

junior gong אינו רוצה להשמיץ את מדינת ישראל, ובכל זאת מפרסם כמה עובדות לא מחמיאות עליה. חבל רק שרוב העובדות אינן קשורות במאה אחוזים במציאות.

1 - ישראל קמה על הריסות של ארץ אחרת שהיא כבשה, פלסטין.

המונח כבשה, הוא המונח הכי בעייתי שניתן להעלות על הדעת, כיוון שהמדינה ניתנה לנו עקב הכרזתה של בריטניה על סיום המנדט. בתקופה בה היהודים הקימו את מדינת ישראל, לא הייתה מדינה שהיו צריכים לקחת ממנה בכוח את שיטחי ארץ ישראל. האם כבשנו את שיטחי פלסטין? טכנית - כן. שטח הארץ כונה פלסטין. אנחנו כיום קוראים לו ישראל. אבל זה לחלוטין מונח טרמינולוגי. הארץ לא הייתה שייכת לערבים יותר מאשר להיהודים. ולכך אתייחס בהמשך.

2 - ישראל מחזיקה בשיא העולמי, לטיהור אתני של ערים וכפרים, מספרם עולה על 500.

טוב, זה פשוט לא נכון. מדינה מסויימת, ששחכתי את שמה, נדמה לי שמתחיל בג‘, ביצעה טיהור אתני בכל מדינות אירופה. אני לא יודע מה מספר הערים והכפרים בהם נעשה הטיהור האתני הזה, אבל אני נוטה להאמין שהוא עולה על 500.

ואם כבר מדברים, מה בדיוק נראה טיהור אתני? ביפו גרו פעם ערבים, והיום גרים ערבים. בעכו גרו פעם ערבים, והיום גרים ערבים. באום אל פאחם גרו ערבים והיום גרים ערבים. במגידו גרו פעם ערבים (הכפר לג’ון), והיום גרים יהודים. נניח לרגע, שמקרה מגידו הוא מקרה של טיהור אתני, כי באמת לא נשאר ערבי אחד לאחר שגורשו משם.האם ניתן להעלות על הדעת 500 מקרים כאלה?

3 - ישראל מחזיקה בשיא העולמי לפליטים שהיא ” גירשה “, 4 מליון.

לא נכון. ישראל מחזיקה, אולי, במספר שיא לפליטים שהיא יצרה. יש הבדל, והוא קריטי.

בין 600 אלף ל800 אלף ערבים עזבו את מדינת ישראל למדינות השכנות. זה לא המקרה הכי גדול, בבלקנים, החל מ1912, הוגלו שבעה עד עשרה מליון איש, עד 1999. כיוון ששיבעה מליון  הם מספר גדול יותר מארבע מליון, נשאלת השאלה,למה אני לא פוטר את דבריו כשקר שאין לו אחיזה במציאות?

לא מדובר ממש לגמרי בשקר. הדבר נובע מכך שהגדרת הפליט שהאו”ם נתן לערבים שחיו בשיטחי משינת ישראל כיום, היא רחבה בהרבה מהמקובל: כל אדם ששהה במדינת ישראל שנתיים. גם אם הוא ירדני ששב לביתו, אחרי ששהה כאן כמהגר עבודה. אילו הסטנדרטים הללו היו מיושמים היום, כל עובד סיני לא חוקי שגורש משטח המדינה, היה נחשב לפליט.הגדרת הפליטות, שבד”כ עוברת עם התיישבותו של האדם בארץ אליה הגיע. ישנם שרים בממשלת לבנון שנחשבים עד היום לפליטים.והעוול הכי גדול, הוא שפליטות, שבמקרה הרגיל היא תכונה של האדם עצמו, הפכה אצל הפלסטינים להיות בעיה גנטית: גם ילדיו של הפליט מוכרים כפליטים. מדובר בהגדרה חסרת תקדים, שמיושמת אך ורק לגבי הפלסטינים.

4 - ישראל מחזיקה בשיא העולמי של בתים שהיא החריבה, 60 אלף.

בסעיף הזה אני אניח לכותב להינות המספק, אין בידי נתונים אחרים. רק אזכיר כי הפצצת הירושימה ונגסקי, גם הרסה הרבה בתים, וההפצצות על דרדזן וודאי גרמו נזק להרבה בתים, כך שקשה לי להאמין שישראל מחזיקה במספר שיא.

אני רק אציין אפנה את הקורא לסעיף 6 שבו אתן הרחבה קטנה על ההגיון מאחורי מספר זה.

5 - ישראל היא המדינה שקיבלה רוב מכריע של גינויים והרשעות מהאו”ם, 500+ פעמים.

זו חוכמה קטנה להיות שוויץ ולא לקבל הודעות גינוי מהאו”ם. ישראל, היא מדינה שיש לה יריבים. היא צריכה לגלות אקטיביות רבה יותר במדיניותה. יתר על כן, האו”ם הוא שדה המערכה בין מדינות שונות. אנחנו עדיין במצב מלחמה עם מספר לא קטן של מדינות, והן מנצלות את כוחו של האו”ם, דווקא משום שישראל היא מדינה שומרת חוק.

6 - ישראל הרגה יותר אזרחים חפים מפשע מכל מדינה אחרת, 50.000 +.

לא נכון, בפירוש. לא המספר, ולא השיא. המניין הכולל של הרוגים עקב הסכסוך, מצד מדינות ערב, או הפלסטינים, תושבי ישראל ותושבי השטחים, עומד על סביבות 60000. אילו המספר שצויין נכון, הרי מתוכם רק 10000 איש נהרגו כאזרחים חפים מפשע. שום הגיון לא עומד מאחורי המספר הזה.אילו המספר היה נכון, משמעותו שלמצרים, לסורים לירדנים לא היה צבא. אני בכלל לא סופר בנקודה הזו את הפלסטינים. אבל נניח לרגע שהמספר שצויין הוא נכון.
140 אלף נהרגו ישירות עקב הפצצתה של הירושימה. גם אם נניח שרק מחציתם “חפים מפשע” (מי שנהג מעל המהירות המותרת, נחשב?), עדיין נקבל 70,000 איש, ועוד לא ספרנו את נגסקי. בנוסף, בצירוף מקרים מוזר, יצא שהסעיף שבו צויינה העובדה הלא נכונה הזו, הוא 6. מזכיר לי מדינה ששמה מתחיל בג’, שהרגה שישה מליון יהודים, שאני חושב שלפחות שישית מהם היו חפים מפשע.

אבל הם פחות חשובים לענייננו. הם הרי לא מוסלמים. אז ישראל מחזיקה במספר שיא של הרג מוסלמים, נכון? באלג’יריה, אם ניקח  את ההערכות השמרניות ביותר, למשל, נהרגו עקב הסכסוך רבע מליון מוסלמים בלבד, ע”י הצרפתים. שזה הרבה פחות מ50 אלף. גם ההערכות הפחות שמרניות שאינן שנויות במחלוקת מדברות על 600 אלף, שכל תלמיד כיתה אלף יודע שמדובר בפחות מ50 אלף. המקורות הרישמיים באלג’יריה, למשל, זרקו מספר אבסורדי כמו מליון, וגם הוא, כמדומני, נמוך בהרבה מהשיא הישראלי, שעומד, אליבא דה גונג, על 50 אלף. גם סודן, אינה דוגמא טובה לענייננו, שכן שם מוסלמים טבחו במוסלמים, והביאו אותנו למספר הנמוך בהרבה מ50 אלף, העומד על 1.9 מליון.

בהזדמנות זו, אפנה את תשומת ליבכם לכך שהמספר של הבתים ש”הוחרבו” ע”י מדינת ישראל, זהה למספר ההרוגים בצד הערבי כולו. איכשהו, נראה לא סביר במיוחד.

7 - ישראל אסרה אזרחים חפים מפשע יותר מכל מדינה אחרת, 250.000+.

מדינה ששמה מתחיל בג’. אלוהים יודע מתי אני אזכר בשם שלה, אסרה יותר אזרחים חפים מפשע. ולא, אין לי נתונים לסתור את מה שרשום כאן, אבל כבר ראינו שהרשימה הזו לא מאד חזקה במספרים.

8 - ישראל המירה אזרחים חפים מפשע, לנכים( בהקשר הסיכסוך ערבי ישראלי) יותר מכל ארץ אחרת, 50.000 +.

שוב, מדינה ששמה מתחיל בג’, ונזכיר גם את הירושימה ונגסקי.

9 - ישראל פצעה יותר אזרחים חפים מפשע ( ילדים, נשים, וזקנים ) יותר מכל ארץ אחרת, 200.000 +.

ג

10 - לישראל יש אך ורק שתי מדינות באו”ם שמגינות על השקפתה הפוליטית , והן : אמריקה ומיקרונזיה.

הא הא הא! מצחיק! אמרנו מיקרונזיה! נו באמת, טיעון של ילד בן שבע.
היתה הצבעה כלשהי, בה ישראל גונתה מכל מדינות העולם, למעט מיקרונזיה. קרה פעם אחת. לאיראן, זה קרה יותר. לעיראק זה קרה הרבה יותר. ארה”ב, בגדול, נחשבת לתומכת במדינת ישראל, ונוטה לתמוך בה כאשר מדינות אחרות לא. אבל זה לא אומר, שבכל נקודה נתונה, ובכל מעשה מדיני, שלוש ידיים מונפות למען מדינת ישראל, וכל השאר נגדה. יש מקרים בהם ידה של ישראל על העליונה, יש מקרים שלא. מדינת ישראל לא נמצאת במיעוט כל הזמן, או רוב הזמן, או אפילו ברוב הדיונים שנוגעים אליה.

ושוב אזכיר שקל להיות שוויץ ולא להסתכסך עם האו”ם. בריטניה, שאינה עומדת בשום איום קיומי מצד עיראק, עמדה במצבים לא הרבה יותר פשוטים עם כניסתה לעיראק במלחמה האחרונה.

11 - ישראל היא המדינה היחידה בעולם שלא מכירה בזכות של הפליטים לשוב לארצם.

הפליטים? איזה פליטים? הסודנים? ישראל הרי דאגה שהם יוחזרו לסודן כמה  שיותר מהר! אהה… אתה מדבר על הפליטים הפלסטינים. לא כי עושה רושם שמה שנכתב פה, נכתב מתוך דאגה כללית לזכויות אדם. אבל לא, מדובר בפליטים הפלסטינים, וכל עוד זה לא נוגע לעולמך הצר, זה לא מעניין אותך. ישראל עושה לא מעט כדי לעזור להמוני פליטים, במיוחד נפגעי אסונות טבע. הנסיון לשוות לטיעון פנים אוניברסאליות, כאילו ישראל היא מדינה שלא איכפת לה מפליטים הוא עוול למדינה, ועוול לאמת. זה לא אומר שהטענה שישראל היא המדינה היחידה שלא מכירה בדרישה של האו”ם להכיר בזכות השיבה של הפליטים. אבל גם בזה יש להתבונן עמוק יותר:
אני אחלק את תשובתי לשלוש:

א. הפליטים משיטחי ישראל הם הפליטים היחידים שהעולם דורש להחזיר לארצם. שאר הפליטים כיום, המדיניות היא לקלוט אותם בארצות אליהן הועברו. לא בבלקן (800 אלף),  לא בגרמניה (12 עד 16 מליון גרמנים שהועברו לאחר סיום מלחמת העולם השניה), לא בהודו (14 מליון פליטים). רק בישראל. מדוע שישראל, שעבורה הפליטים הללו הם איום קיומי, תכיר בזכות שאינה מוכרת עבור אף פליט אחר?
ב. ישראל היא המדינה היחידה שלשיטחה מבקשים להעביר את הפליטים. כלומר, די פשוט לתמוך בפתרון שמישהו אחר צריך לשלם עליו. המדינות היחידות, אגב, שמסרבות להכיר באופן גורף בזכותם של הפליטים להיקלט בארצות אליהן הגיעו, כמו כל שאר פליטי העולם, הן מדינות ערב. אותן מדינות שקוראות לפלסטינים “אחים”.
ג. ואנחנו לא המדינה היחידה שלא מכירה ב”זכות” של הפליטים להיקלט בארץ. גם ארה”ב לא. ואגב, אף מדינה אינה מוכנה לצעד אופרטיבי בשל הדרישה לזכות השיבה. לגנות זה יופי, אבל אם אתם באמת חושבים שמדינת ישראל פושעת כלפי הפלסטינים בכך שהיא מונעת את זכותם לשוב לבתיהם, למה אתם סוחרים איתה?

12 - ישראל היא המדינה היחידה בעולם שעדיין כובשת ארץ אחרת, ועוד חלקים משתי ארצות אחרות.

לא. בריטניה מחזיקה את אירלנד וסקוטלנד. נכון, האירים והסקוטים אינם דורשים עצמאות (לפחות חלק, לפחות בימנו), אבל הטענה לבילעדיות בנושא הזה היא קצת בעייתית. רוצים כיבוש שלא מעוניינים בו? ארה”ב בעירק. ויש פרשנויות שונות לגבי חבל קשמיר בהודו, כך שמציאות של כיבוש אינה יחידאית לישראל. ויש שטחים בידיה של סין מכל השכנות שלה.
אגב, אם כבר מדברים: ארץ אי אפשר לכבוש, מדינה אפשר לכבוש. השטחים הכבושים מעולם לא היו שייכים למדינת פלסטין, מהסיבה הפשוטה שזו מעולם לא התקיימה. נכון שהיושבים בשטחים של פלסטין המיועדת, אינם חלק ממדינת ישראל. עזה, היא שטח שהיה שיך למיצרים, והם ויתרו עליו בהסכם חתום. בצד השני, ישראל מעולם לא קיבלה אותו כשטח שלה. קשה לדבר עליו כשטח כבוש, כאשר מי שממנו נכבש חבל הארץ, אינו מעוניין בו.

הבעייתיות, שהיא לדעתי בהחלט מייחדת את ישראל, היא העובדה שישראל אינה רוצה להכיר בעזה כשלה, אבל אינה מוכנה לוותר על שליטה צבאית מסויימת בה. וזו העובדה הבעייתית היחידה שבינתיים אני מוכן להכיר בה: ישראל מחזיקה בשטחים, אך אינה מוכנה לקבל את תושבי אותם שטחים כאזרחיה. כל השאר, פשוט לא קשורים במציאות הישראלית.

13 - ישראל היא המדינה היחידה בעולם שגונבת לעיני כל, מים משכנייה.

קודם כל לא נכון, זה עניין שבשיגרה ברחבי אפריקה. ובנוסף, זה לא מאד ברור שישראל גונבת מים לשכניה, וודאי לא יותר מששכניה גונבים לה.

צבא ישראל אינו מתגנב באישון לילה לירדן אם בקבוקים ריקים של מי עדן.  כשמדברים על גניבת מים, מדברים על הטיית מקורות שהם בשיטחה של ישראל. לא ברור שכל המעשים כאן הם חוקיים לחלוטין, אבל לא מדובר במשהו שישראל נמצאה בו אשמה ולא תיקנה. ישנם סכסוכים על מקורות המים, וזה קורה בכל מקום בעולם שבו חסרים מים.

14 - ישראל היא המדינה היחידה בעולם שנתנה לגילזיציה להחרבת בתים, ועקירת שדות עצים, כעונש קולטקיבי.

חצי לא נכון.  החרבת בתים ושדות נעשית כדי להכשיר את הקרקע לשימוש צבאי. זה הטיעון החוקי מאחורי החרבת הבתים, עקירת עצים, ואגב, גם הלאמת אדמות. האם מעולם לא נעשה שימוש בכלי זה לצורך ענישה? ברור שכן.  אבל כאן נמצא הבדל חשוב: לא מדובר במשהו שניתנה לו לגיטימציה חוקית. בשום מקום בספר החוקים לא רשום שמותר להרוס למישהו בית או לפגוע בשדה שלו לשם ענישה.

אבל אני לא אשחק את הנאיבי, ישראל בהחלט משתמשת בענישה מסוג זה. זה מספיק חמור גם בלי שתהיה לגליזציה מעורבת.

15 - ישראל היא המדינה היחידה בעולם אשר הורסת מבנים ציבוריים, ומצדיקה את עצמה.

טוב, אני מאד מקווה שמי שכתב את הרשימה הזו מבין שמה שהוא כתב זו שטות מוחלטת.

כל מדינה שנמצאת במצב מלחמה, פוגעת במיבנים ציבוריים. ישראל אינה שונה. ככה זה במלחמה. מבנים נפגעים במקרה הטוב. עצם העובדה שישראל מצדיקה את עצמה, מראה רק שישראל רואה בעיתיות בכך שהיא פוגעת במבני ציבור. אני לא חושב שלהצדיק את עצמך זה רע כשלעצמו, בעיקר כאשר בחלק מהמקרים מדובר במעשה מוצדק!

ואגב, הרשות המנהיגה כרגע את עזה, שלחה מחבלים מתאבדים למבנים ציבוריים, ואוטובוסים. כלומר, בהחלט לא מדובר במעשה שיש לו רק צד אחד. ההבדל הוא שהצד השני לא ממש טורח להצדיק את עצמו.

16 - ישראל היא המדינה היחידה בעולם שנתנה לגיטימציה חוקית להתנקשויות פוליטיות.

לא מדוייק. אם מדובר במדיניות החיסולים, הרי החיסולים רשומים על שמם של מטרות צבאיות, והעבירות המיוחסות לאותם אנשים הם תכנון והוצאה לפועל של פיגועים. כיוון שהם לא הועמדו למשפט, לא ברור אם זו האמת, והם אכן תכננו משהו, אבל בשום צורה שהיא לא ניתן לדבר על ישראל כנותנת לגיטימציה, להתנקשויות פוליטיות. אפילו לא ברור שהיא מבצעת התנקשויות פוליטיות. היא וודאי לא המדינה היחידה שמבצעת התנקשויות פוליטיות.
רוצה מדינה שנותנת לגיטימציה להתנקשות פוליטית? היא נמצאית בתוכנית, וקוראים לה “המדינה הפלסטינאית”. הרשות הפלסטינית עדיין רואה ברצח גנדי אקט של התנגדות לגיטימי.

17 - מבין כל המדינות, ישראל נמצאת בראש המצעד ללגיטימציה של עינוי אסירים ביטחוניים.

טוב. נסתבר שהייתה לי טעות. אני חשבתי שאנחנו מדברים על עובדות, לא על שירה. כי אם זה שירה כל מה שנכתב כאן הוא לגיטימי. אבל אם זה עובדות, אז אני אזכיר שאין מצעד של לגיטימציה לעינויי אסירים, ולכן מאד נתקשה לעמוד בראשו. אילו הייתי בחור חשדני יותר, הייתי אומר שהכותב השתמש בשפה פיוטית, כדי לכסות על כך שבנושא זה מדינת ישראל לא שונה מהרבה מדינות אחרות.
ישראל, אינה נותנת לגיטימציה לעינויים של אסירים ביטחוניים. ישראל, ככל הנראה, מענה אסירים ביטחוניים. הייתה פסיקה אחת של שופט, שאיפשרה עינויים במקרים של “פצצה מתקתקת”. רוב הפסיקות דווקא שללו את זכותו של השב”כ להפעיל כל כלי עינויים. נכון, שלא כל מי שמענה נענש בחומרה מספיקה. אנשים יוצאים עם עונשים קלים מאד על מעשים חמורים, אם בכלל נחקרים עליהם. אבל זה לא מעמיד אותנו בראש מצעד הלגיטימציה.

סין, למשל, גרועה בהרבה. ולא כנגד אסירים ביטחוניים, סתם כנגד אופוזיציונרים. ישראל היא גם לא היחידה בין המדינות הדמוקרטיות שמכירה בלגיטימיות של עינויים. ארה”ב תחת שלטונו של בוש, כמדיניות מוצהרת, אישרה עינויים לחשודים ולבני משפחתם. לשלב המדיניות המוצהרת טרם הגענו.

18 - ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבונה התנחלויות לא חוקיות באדמה כבושה.

אני נוטה לחשוד בכותב שהוא לא ממש עשה סקר, ווידא שסין לא בונה התנחלויות לא חוקיות בשטחים הכבושים שבידה. אגב, מדובר פשוט בהרחבה של סעיף קודם. מקודם דיברנו על זה שישראל היא המדינה היחידה שיש לה שטחים כבושים (מה שלא נכון).

19 - ישראל המדינה היחידה בעולם שכולאת אסירים ביטחוניים ללא משפט.

לא נכון. בכל העולם הלא דמוקרטי, כולל ארצות ערב, ישנם  אסירים ללא משפט. כנראה שחלקם ביטחוניים וחלקם לא. וביננו, אסירים ביטחוניים נראים לי סיבה ראויה יותר לכלא ללא משפט, מסתם התנגדות לשלטון, כפי שנהוג ב… האהא! מדינות ערב

20 - לפי ספר השיאים של גיניס, ישראל מחזיקה בשיא של כמות המחסומים במדינה אחת.

ובכן, יכול להיות. חלק מהמציאות של מדינה דמוקרטית במלחמה, היא העובדה שידוע מספר המחסומים שלה, ושהמספר הזה יהיה יותר גדול מאשר במקומות שאינם במלחמה.

21- לפי ספר השיאים של גינס ישראל מחזיקה בשיא ימי הסגר שהיא מטילה.

שוב, מדינה דמוקרטית במלחמה. אין הרבה כאלה. וזה גם כנראה לא נכון לגבי סין.

22 - ישראל היא המדינה היחידה בעולם אשר במחסומים שלה מתים אנשים חולים עקב אי קבלת אישור יציאה/כניסה לבתי חולים.

לא ברור עד כמה זה נכון שהיא המדינה היחידה. אבל זו בהחלט עובדה, ועובדה מצערת ביותר. אפשר שבנסיבות אחרות, זה לא היה ככה. אילו ארגוני הטרור היו נמנעים מנשיאת סמלים של רפואת חירום למשל.

23 - ישראל מחזיקה בשיא העולמי של אזרחים המסרבים להתגייס.

אולי המסקנה שצריך להסיק מהשורות האלה, היא שצריך להחמיר עם הסרבנים? אולי זה מראה עד כמה פתוח הדיון הציבורי בישראל? אולי מן הדברים האלה אפשר ללמוד, עד כמה המדינה מחוייבת לדמוקרטיה, עד כדי שהיא מרשה לעצמה לעמוד בסירובי גיוס, ואינה מאיימת על מגוייסים שיהרגו את משפחתם אם לא ייתגייסו? אני לא בטוח שהנתון הזה הוא “לא נעים”. הוא יכול להיות מאד מחמיא.

ואגב, עשה גיוס חובה בארה”ב או בבריטניה לשם הלחימה בעיראק, ותראה שיא עולמי במספר סרבני הגיוס.

24 - ישראל טוענת ש-”האוייב” שלה רוצה למחוק אותה מעל המפה, בעת שהיא עצמה מחקה עם שלם מעל אדמתו.

טוב. השורה הזו פשוט מטומטמת. אין לי מילים אחרות לתאר אותה.לזה אני אפילו לא יכול לתת את התירוץ של “שירה”.
אני לא מניח שהעם השלם שמדובר עליו הוא הארמנו-סרבים, או האתיופו-אוזבקיסטנים. אם הכוונה היא לעם הפלסטינאי, אני שמח לשלוח לך הודעת הרגעה: הייתי בנצרת לפני שבוע, עברתי בדרך באו”ם אל פאחם, וכן ראיתי בטלויזיה במו עיני ערבים פלסטינים. על אדמתם. שמעתי שיש כמה ערבים פלסטינים מחוקים, שגם ירו קסאמים על שדרות. בתור אנשים מחוקים, הם עושים לא מעט צרות, מה אני אגיד.

25 - אחרי גרמניה, ישראל היא המדינה היחידה שבנתה גדר הפרדה.

כל מדינה בעולם מגינה על גבולותיה. האמצעים כוללים מכשול פיסי, וגדר ההפרדה היא כזו. כל המדינות בעולם בונות גדרות. בינן לבין שכנותיהן, על אחת כמה וכמה האויבות. מה שנכתב כאן כבר חורג מהדברים הלא נכונים, או מהשקרים. זה פשוט דבריו של בנאדם שחי בארץ הדמיון.
אף אחד אינו מתלונן על עצם פעולת בניית הגדר. התלונה היא על תוואי הגדר, ולתלונה הזו צרף את הקול שלי. אבל עצם בניית הגדר אינה מייחדת אותנו, ואינה עובדה לא נעימה.
26 - ישראל היא המדינה היחידה ששרים בממשלתה קוראים מעל אג’נדה רישמית, קריאות להמשך טיהור אתני ( דה ליברמן ).

בלי להסכים עם ליברמן, ולטעון לרגע שמה שעומד מאחורי עמדתו אינה גזענות חשוכה, תוכניתו אינה קוראת, למשל, לסילוק ערבים מנצרת, או לאסור על נישואין בין יהודים לערבים. היא כוללת חילופי שטחים, כך שריכוזי אוכלוסיה ערבים גדולים עם קירבה לגבול, יועברו לאותו מעמד של ערביי השטחים הכבושים. זה לא “טיהור”. אף אחד לא קורא להרוג או אפילו להזיז ממקומו אף אחד אחר בתהליך. אין כאן קריאה לשלילת אזרחות של כלל הערבים. המונח “טיהור” פשוט לא קשור לכאן.
הכי קרוב שהיה לשר בממשלה שתמך בטיהור אתני, היה רחבעם זאבי (גנדי). גם אצלו תוכנית הטרנספר כללה סייגים רבים (מה שמכונה “טרנספר מרצון”). היו תקדימים לרעיונות כאלה בממשלות רבות באירופה.
27 - ישראל היא המדינה היחידה, בה עדיין קיימים חוקים אשר מפלים לרעה את ילידי המדינה.

אני חושב שבארה”ב ישנם חוקים הקובעים מס הכנסה פדרלי. המס מפלה את העשירים, וגובה מהם יותר. ישנם גם חוקים המפלים ילדים מתחת לגיל 16 ואוסרים עליהם להוציא רשיון. אני יכול להמשיך את הרשימה, כדי להבהיר: כל חוק עובד לטובת מישהו, וכנגד מישהו אחר. אם הכוונה היא להגיד שישנם חוקים בספר החוקים שמפלים ערבים לטובה - זה סיפור אחר.

כי אין. אין אף חוק מפורש במדינה הקובע שלאזרח ערבי ינתנו זכויות פחותות. האם המציאות היא שיווינית? לא. אבל לא על המציאות דיברנו, אלא על ספר החוקים.

אבל אני אציין שיש כאן מעין יוצא מן הכלל: השטחים הכבושים אינם מוכרים כחלק ממדינת ישראל, ובכל זאת מדינת ישראל בונה שם ישובים. התוצאה היא שיהודי שנולד בשטחים הוא אזרח ישראל, וערבי שנולד בשטחים לא.כיוון שהשטחים אינם ישירות כפופים לחוק הישראלי.  האפליה הזו אינה רשומה בספר החוקים, אבל אני לא אהיה נאיבי מספיק כדי לטעון שהיא אינה מעוגנת בחקיקה בשום צורה שהיא.אפליה נוספת היא בחוק השבות, אבל היא אינה אפליה נגד אנשים שנולדו במדינה.
ישנה אפליה נוספת בסמלים ובטכסים, וכן בימי החופש הרישמיים של המדינה. זה לא משהו זניח, אבל אפליה מסוג זה ניתן למצוא בכל מדינה. בארה”ב, למשל, חופשת בית הספר מכוונת לכריסמס.

28 - ישראל היא המדינה היחידה אשר אוסרת ילדים קטנים מטעמים פוליטיים.

לא נכון, סין עושה את זה, בסודן זה קורה ובעוד מדינות רבות. ובכלל, מה הם טעמים פוליטיים?  איזה ילד בדיוק נכלא כדי שמופז יבחר בפריימריז, או כדי שקדימה תקבל עוד מנדט? ואם כוונתך על ילדים שנאסרים על דעותיהם הפוליטיות, ילדי המתנחלים שהתפרעו ליד בית המריבה ונאסרו, אם אסירים מטעמים פוליטיים? ילד שזרק אבנים על חיילים הוא אסיר פוליטי? או שהוא נאסר כי הוא ביצע עבירה?

29 - ישראל המדינה היחידה בה חייל מקבל חודש שירות קהילתי על שריסק גולגולת של ילד קטן.

לא נכון, היו מקרים מעולם, בכל העולם, מזעזעים יותר ופחות. ישראל לא צריכה להיות המדינה היחידה שבה קורים דברים כאלה, כדי להזעזע.

30 - איזו עוד ארץ לא גורמת לחייליה לקחת אחריות על הריגת פעילי שלום בדם קר ( טום הומדאל, ג’ימס מילר, רייצ’ל קורי )

ישראל אינה המדינה היחידה, גם המאבק לעצמאות של הודו לווה בהרוגים רבים מקרב פעילים במאבק לא מזויין, בלי שהחיילים נדרשו לתת דין וחשבון. ובמדינות לא דמוקרטיות רבות, פעילי שלום נאסרים ונהרגים בהוראה ישירה של הממשל. בסין, למשל.

31 - המדינה היחידה בעולם בה אזרחיה גרים בבתים של פליטים שגורשו מהאדמתה.

כלומר, אין בכל העולם, חוץ מבישראל, בית אחד של פליט שבו גרים אנשים? פליטות היא מצב די נפוץ בעולם, ואיכשהו רק בישראל גם שרדו הבתים? ועוד דווקא במדינה שיש לה שיא בהרס בתים? אשרי המאמין.

32 - בישראל יש את המספר הכי גבוה של ערים שנבנו על כפרים שטוהרו אתנית אשר בעליה עדיין חיים בתור פליטים.

ישראל היא גם המדינה שמושיטה הכי הרבה עזרה לנפגעי אסונות, באיזורים הקרובים לקו המשווה, שהוכו בימי שלישי. עכשיו תוכיח שלא.

שימו לב שאין שום חדש בטיעון הזה. זה עוד פעם טיעון שישראל טיהרה אתנית כפרים, עוד פעם טיעון לגבי הפליטים. זה לא סעיף חדש. זו לא עבירה חדשה. למה הסעיף כאן? לא יודע. אולי כדי לגמור במספר עגול בינארית.
לא שאין עובדות שאינן מחמיאות לישראל. ישראל לא צריכה להיות “היחידה” או “במקום ראשון” במשהו, כדי שנגיד שחייו של ערבי אינם צריכים להיות הפקר, וזכותו של אדם להיות חופשי אינה צריכה להיות הפקר. אבל ישראל אינה המפלצת הגרועה ביותר שיש. ואין לנו מפלצת אחרת.

לקריאה נוספת

והעולם שותק

והעולם משקר

והעולם משלם

ערביי ישראל במלכודת ההונאה העצמית

מתיחס לעופרניקוס

הפוסט של עופר, מייצר כשל שאני שומע בהרבה דיונים, וטוב שניתן להעלות אותו בצורה כל כך טובה. עופר מצטט את דב חנין, חבר מפלגת חד”ש, המתנגד למשאל עם בגולן. מכאן, הוא מסיק, שהשמאל תומך בדמוקרטיה רק כשנוח לו.

לפני שאתחיל בלב מה שיש לי להגיד, אני מודיע שאני בכוונה לא נכנס לדיון על דמוקרטיה, ומה דמוקרטי. לצורך הדיון אני אקבל את העמדה שדיון על מעמדה של רמת הגולן באמצעות משאל עם הוא יותר דמוקרטי מדיון בלעדיו.
מה שלא ברור לי זה ממתי דעתו של דב חנין מיוחסת לכלל השמאל הישראלי? דב חנין, ככל שידוע לי, הוא חבר כנסת ממפלגת שמאל יחסית קטנה, ועל כן מיצג חלק קטן למדי ממי שקוראים לעצמם שמאלנים. יתר על כן, מי שהעלה את ההצעה הוא אהוד ברק. לאחרונה שמעתי שהוא הצטרף למפלגת העבודה, ואני נוטה להאמין שהשמוע הגיעה גם לאוזנו של עופר. כלומר גם ברק הוא חלק מהשמאל הישראלי. לא זכור לי שעופר נתן “נקודות זכות” דמוקרטיות לשמאל על כך שהציע משאל עם, לפני ששלל מאותו מחנה את אותן “נקודות זכות” על התנגדות למשאל עם. האם הכשל ההגיוני יכול היה לזעוק יותר לשמיים?
עופר, אם יש לך טענה כלפי דב חנין - תפדל. אבל מה עשה כלל מחנה השמאל שמגיע לו שתרד עליו? אני לא משמיץ את הימין כולו בגלל איווט ליברמן, הימנע בבקשה מלעשות את אותו הדבר לשמאל.
נ.ב.

אם בכל זאת להתייחס למקרה הספציפי, אני חושב שראוי שנבדוק את דבריו של דב חנין בטיפה פחות נאיביות מזו שעופר מציע. למשל, לבדוק את האלטרנטיבות שהיו יכולים להעמיד מנהיגים אחרים. מנהיגי הימין, למשל, יכלו לטעון שעצם העמדת הגולן לדיון ומשא ומתן הם מעשה שלא יעשה. כאשר דב חנין מעלה את הטענה שהוא מעלה, הוא מנסה לגרום לאנשים שאינם מעוניינים בירידה מהגולן, להגיב בתמיכה למשאל העם. אילו היו מנהיגי הימין מקדימים אותו, היה הצד שלו צריך להציג עמדה התומכת במשאל עם, ולהגן עליו מפני גורמי ימין.

כך שלמעשה, ניתוח פשוט של המצב מראה שדב חנין מנסה לשנות את גבולות הויכוח, כך שהקצה השמאלי שלו יהיה “ויתורים ברמה ללא משאל עם” והקצה הימני שלו הוא “ויתורים רק עם משאל עם”. זאת כדי למנוע מצב בו הויכוח יהיה בין קצה שמאל “ויתורים עם תמיכה במשאל עם” והקצה הימני שלו יהיה “הגולן הוא ארץ אבותינו”. עד כמה הוא יצליח? אני לא יודע. אבל בהקשר של הויכוח הפוליטי, הוא בסה”כ עושה צעד לגיטימי. קצת מגוכך, לדעתי, לנסות לנתח את עמדתו, על פי תאוריה של “מה יותר דמוקרטי ממה”.

תגובה לhttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3536521,00.html

את ההצבעה על כך, ששינוי חוק משמורת הילדים יעשה טוב למעמד האישה, אני אשאיר לטובים ממני. אני לא חושב שיש לי מה לחדש בנושא זה. אבל טענותיה של רונית מקוממות לא רק מזווית פמיניסטית \ שוביניסטית. הן מקוממות מפני שעליהן נבנה עולם הוגן פחות.

מעשה בפופטיץ ופטוניה שהם זוג בהליכי גירושין. במהלך חייהם המשותפים, רכש הזוג טלויזיה 48 אינטש HD משוכללת. שניהם רוצים אותה. עד שינוי החוק, הילד היה באופן אוטומטי של פטוניה, ובני הזוג רבו על הטלויזיה עד צאת הנשמה. עכשיו, יוכל פופטיץ להגיד: “אם את רוצה את הטלויזיה, אני אדרוש את הילדים.” כיוון שפטוניה אינה רוצה לוותר על הילדים, תגיד לפופטיץ: “בסדר. קח את הטלויזיה. הילדים הם חיי”. לכאורה, הדגמה חיה כיצד שינוי החוק מאפשר לבעל לסחוט את האישה.

כל המעשיה הזו תקפה, כמובן, תחת ההנחה שפופטיץ הוא אבא כל כך מחורבן, שמבחינתו הילדים הם רק אמצעי מיקוח. לא משוש חייו, הדבר שנותן להם טעם בכל יום עבודה קשה במפעל הבייגלה הקרוב למקום מגוריו, אלא אמצעי נוח להשגת טלויזיה משוכללת. השימוש במונח סחיטה בהקשר זה, צריך לקומם כל אבא אוהב, וכל בן או בת שאביהם אהב.

האפליה שהייתה עד כה, העניקה לאישה ייתרון מובנה בגירושין, שאין לו שום הצדקה. הלוא פופטיץ, אם ישונה החוק, יאלץ להוכיח לבית המשפט שהוא יהיה משמורן יותר טוב. החוק החדש אינו מאפשר לו לקבל את הילדים על בסיס החיוך היפה שלו בלבד. לעומת זאת, על פי החוק הקיים, פופטיץ חסר אונים מול הדרישות של פטוניה. כשהיא אומרת “הילדים או הטלויזיה”, זה באמת אומר הילדים או הטלויזיה.

התרגיל המחשבתי שהועלה כאן אינו מושלם. אפשר לטעון, כפי שאכן טוענת רונית, שנשים הן חלשות יותר במשא ומתן לגירושין, ולכן יש לצמצם את כוחם של גברים באותו מעמד. הטענה כשלעצמה עשויה להיות נכונה, ועשויה שלא להיות נכונה. חוזק וחולשה בבית המשפט הם עניינים מאד מופשטים, שקשה לכמת אותם. אם נמדוד את הכוח בבית המשפט, לפי השאלה מי מהצדדים מעביר תשלומים שוטפים מבין הצדדים לבן הזוג ממנו התגרש, קל לטעון שדווקא הגברים הם חלשים יותר. אם נמדוד את החוזק, לפי ערכו של הרכוש שנשאר לאחר הגירושין, בניחוש פרוע אני אגיד שהגבר יוצא החזק. חוזק וחולשה אינם מוחלטים, בוודאי בסיטואציה מורכבת כמו גירושין, ואפשר שמישהו יהיה חזק בנקודה אחת, וחלש באחרת.
אבל לצורך הדיון, נניח לרגע שהטענה שנשים חלשות יותר במשא ומתן לגירושין היא נכונה (ואני אכן מאמין שהיא נכונה). הפתרון המוצע בחוק משמורת הילדים, הוא הגרוע שבפתרונות: הוא פותר בעיה שממילא לא הייתה קיימת. ברוב המוחלט של המקרים, גם אלה שהחוק לא קבע לגביהם (כלומר ילדים מעל גיל שש, ללא אחים מתחת לגיל שש), הילד נמסר לחזקת האישה. סביר ששינוי החוק יפתח לבית המשפט שיקול דעת נרחב יותר, אבל ספק רב אם ישנה את המצב הקיים, כך שיותר אבות יוכרו כמשמורנים מאמהות. יש בהחלט לחזק את מעמדן של נשים במשפטי גירושין. אבל הפתרונות מצויים בדיני רכוש מסודרים יותר, בהעלאה לסדר היום של חוזים לפני נישואין ובעיקר בביטול מעמדם של בתי הדין הרבניים (המתחיל בהכרה בנישואין אזרחיים).
למעשה, מציעה כאן רונית, היפוכה של אפליה מתקנת, בשם האפליה המתקנת. כדי שמעמדן של נשים לא יורע בהיבטים אחרים, היא דורשת אפליה, דווקא היכן שממילא הנשים זוכות לייתרון. באותה המידה יכלה לדרוש בחוק שאימאם יהיה תמיד ערבי, מתוך טענה שגם ככה המצב של הערבים בשוק העבודה גרוע, אז שלא יקחו להם גם את אפשרות התעסוקה הזו. זה נכון, אבל זה לא ממש משפר את המצב הנוכחי.
טענה אחרונה שאתייחס אליה, לא הועלתה בכתבה, אלא ע”י אחי הטוקבקיסטים. אחד מהייתרונות של החוק הישן, היה האופן בו נחסך מהילדים היכוח על החזקה. אני לא בטוח שזה אכן מה שקרה, אבל הפתרון המוצע בחוק, הוא אקראי לחלוטין. אם המטרה היא למנוע דיון ארוך על מצבם של הילדים, יכולנו לפתור את אותה הבעיה, בכך שהיינו קובעים שהאבא יהיה המשמורן, או שמי שיוצא בהגרלת אבן נייר ומספריים הוא המשמורן, או המנצח הטוב מבין השניים על תזמורת צה”ל. כמובן שניתן, וצריך, לפתור את זה באמצעים חותכים וחכמים יותר. למשל לקבוע שהמשמורן הוא זה שנשאר בדירה (וחוסך לילד טלטלה של מעבר דירה, בנוסף לגירושין). אולי זה שעובד פחות שעות מבין בני הזוג (כלומר זה שיוכל לתת לילד שעות פנאי רבות יותר). אולי על פי החלטת פסיכולוג או עובד סוציאלי שימונה ע”י בית המשפט. הגיוני בהחלט לקבוע אמצעי הכרעה מהיר ככל הניתן בחוק. אבל הקביעה האוטומטית של החזקה, לפי החבילה שבין הרגליים, בוודאי אינה קשורה בטובת הילד, ובסופו של דבר, היא גם אינה טובת האישה.

הטיעונים שמעלה רונית, היו צריכים לקומם כל אדם שהשיוויון בין המינים יקר לו. הנה החוק הישראלי קובע מפורשות שמקומה של אישה בבית עם הילדים. באה הממשלה לתקן את המעוות. תגובתה של רונית היא שהשינוי לא טוב, כי גברים עשויים להשתמש במשמורת כאמצעי סחיטה. לא צריך לחשוב יותר משני צעדים קדימה, כדי להסיק מה שמסתתר מאחורי טיעון זה. צעד אחד - שגברים אינם באמת רוצים לגדל ילדים. צעד קדימה נוסף היא הטענה שנשים מוכשרות יותר לגידול הילדים. כלומר מה שמציעה רונית הוא בדיוק הסדר הישן: נשים יושבות בבית ומגדלות את הילדים, והגברים עובדים ומפרנסים את המשפחה. אבל אם להודות על האמת, אני לא חושב שמה שרונית מבקשת. רונית היא פמיניסטית במובן של “אם זה טוב לנשים, אז זה טוב”. פמיניזם, בעולם של ימנו, פותח לגברים דלתות, לא פחות מאשר לנשים. הוא הופך את העולם למקום בו גם נשים, וגם גברים יכולים להגשים את עצמם יותר טוב. הפמיניזם של רונית הוא לא יותר מאשר סקטוריאליות פשוטה, שאינה רואה יותר מאשר צעד אחד קדימה. אנחנו, הפמינסטים האמיתיים, יודעים למצות את תפיסת העולם הזו טוב יותר.

את העיניים שלך הייתי עוקר,
למען בני העיוור.

אך אל תירא.
בעיר אחרת, יש עני אחר
ונטלתי את עיניו ונשאתי לבני
והנה יכול גם אתה לראות
כמה חמלה יש בעולם.

מוקדש לפליטי דרפור, שנשלחו אל מותם כי עניי עירינו קודמים. עניי העשירון העליון במיוחד.